סיפור חייו
דברי פרידה מיותם
צוות גאון הירדן
היא לא דומה- ארקדי דוכין
תמונה

סיפור חייו

בן ללאה ויוסף , אח צעיר לאדם ולעמרי . נולד ביום שני , כ' בשבט תשמ"ה , 11/2/1985 בשעה 14:000 בבית החולים המרכזי בעמק , בעפולה . יותם גדל בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן . כבר מילדתו הזדרז להספיק כמה שיותר , לחוות את העולם מכל צדדיו , יותם היה תינוק חייכן , עליז פטפטן , שהפגין שמחה בראותו את בני המשפחה הקרובים . הוא היה ילד מקסים , פיקח שיודע מה הוא רוצה , לא מותר . עקשן כמו פרד וחייכן כליצן .
יותם למד בבית הספר היסודי " דקלים " מקיבוץ חמדיה והמשיך את למדיו בתיכון המשותף ,גאון הירדן " שבקיבוץ נווה איתן . הוא היה תלמיד מצוין שבלט בכישוריו המעולים עם מבלי שיצטרך להשקיע . בשיעורי מתמטיקה ,היה היחיד שהבין את החומר וכמובן הסביר לכולם בסבלנות . תכונה זו של עזרה לחברים , למשפחה , לקיבוץ ולמדינה , ליוותה את יותם כחוט השני.תמיד היה לו זמן לעזור לכל מי שביקש , ותמיד דאג לעזור מעבר למה שנתבקש , בחיוך ובצנעה .
בני כתתו זוכרים איך בטיול של סוף י"ב עלה בין הראשונים להר האולימפוס , הגיע עד לבקתה שעמדה בפסגה – אך מיד שב וירד כדי לעזור לשאר החברים.
יותם אהב את משפחה ואת המשפחתיות . חברות אמיצה נרקמה בינו לבין אחיו הגדולים . הוא שימש כיד ימינה של אמו והיה קשור מאוד לאביו . היה עובד חרוץ במדרגה שבקיבוץ כבר בגיל צעיר תרם לתרבות הקיבוצית בעמדת ההגברה . הכול זוכרים אותו כיצד בריקוד הפסח " אחד מי יודע" היה יותם הבן היחיד שהסכים להופיע .
בנערותו יצא לקרס מד"צים ואף הדריך . בקייטנות איל"ן ( איגוד ישראלי לילדים נפגעים ) שהתקיימה בקיבוץ תמיד היה שותף פעיל . כשהיה ראש קבצה במחנה ארגן זכתה קבוצתו במקום הראשון , אך לא הניצחון היה חשוב לו , אלא האווירה הנעימה בקבוצה.
יותם התוסס , הדומיננטי והכריזמטי , ששימש כפרמדיק מתנדב במגן-דד-אדום , לא ויתר גם על משובות הנעורים . לכל טיול הביא גיטרה , ניגן ושר אף על פי שזייף... הוא אהב להשתובב עם חבריו , לצחוק ולעולל תעלולים , ועם זאת להיות רציני כשצריך . בין שלל פעילויות התנדבות והנתינה שהיה שותף להן , היה גם חבר במכון "נסיעה " –ארגון המפגיש צעירים יהודים מארצות הברית ומישראל מוביל אותם במסע אל עומק התרבות הישראלית והיהודית .
יותם ביטא רבות את עומק המחויבות שלו לארץ ולמדינת ישראל , ובעיקר את רצונו הגדול לתרום לה כמיטב יכולתו , בייחוד על ידי שירות קרבי משמעותי . למגינת לבו , הפרופיל הרפאי שנקבע ליותם לא אפשר לו להתגייס ליחידה קרבית ועם גיוסו , בראשית חודשי אוגוסט 2004 , יצא לקורס פרמדיקים . הוא עשה חיל בשרתו כפרמדיק , אך מעולם לא ויתר על רצונו לשרת כלוחם , ומשהגיע לבסוף לחטיבה המרחבית " יהודה ושומרון " התקבל ליחידת העילית מגלן .
יותם הכיל את כל התכונות המציות בלוחם . אומץ הלב , הנחישות וההעזה ברכישת הידע המקצוע של לוחם ביחידה מיוחדת , הסמכות המקצועית של איש רפואה מבצעי – אלה סיפקו משענת איתנה של ביטחון בכניסה למבצעים לילה אחר לילה . יותם בחר , כמו חבריו , בדרך הקשה , דרכם של לוחמים .

כשפרצה מלחמת לבנו השנייה עלה יותם עם יחידתו ללבנון . ביום השמני ללחימה . כ"ג בתמוז תשס"ו (19.7.2006.9 ), נתקל כוח מגלן בחוליית מחבלים מעבר לגדר המערכת , צפנית לצפת , ובמקום התפתחו חילופי אש קשים . ממכת האש הראשונה נהרג סמ"ר יונתן הדסי . יותם זינק לעברו על מנת לנסות להצילו ולחלצו על האש , אך נורה ונהרג במקום . בן עשרים ואחת היה בנפלו . הוא הובא למנוחות –עולמים בבית העלמין בקיבוצו , מעוז חיים . הותיר הורים ושני אחים . לאחר נפילתו העלה לדרגת סמל ראשון .

דברי פרידה מיותם גלבוע ז"ל

משפחת גלבוע היקרה,
בנכם יותם ,חברנו ליחידה, אחינו לנשק, נפל בבוקרו של יום רביעי כ"ג בתמוז התשס"ו, 19 ביולי 2006, בלחימה בדרום לבנון.
יותם יחד עם ציוותו פעל מול אויב המשחר לטרף אזרחי מדינת ישראל בגבולה הצפוני של מדינתנו ובעורף שטחה, יותם יצא יחד עם חבריו להשבית את הקנה היורה על מושב אביבים ועל צפת. לשם כך הם יצאו וכך גם מומשה משימתם בסופה. יותם חשב שלא יתכן מצב בו הצפון נתון תחת אש... ומול המשימה יצא עם רדת ליל.
לא כך חשבנו להיפרד מיותם, הבשורה הנוראית היממה את יומנו.
משאת נפשו של יותם היתה להיות לוחם.
לא נזקקנו להכרות ממושכת עם יותם על מנת להבחין כי הוא מכיל את כל התכונות המצויות בלוחם. אומץ לבו, הנחישות וההעזה ברכישת הידע והמקצוע של לוחם ביחידה מיוחדת, הסמכות המקצועית של איש רפואה מבצעי, אלה סיפקו לנו משענת חזקה של בטחון עצמי בכניסה למבצעים לילה אחר לילה.
"חבל על דאבדין ולא משתכחין..." אמרו רבותינו.

יותם בחר כמו חבריו בדרך קשה, דרך לוחמים.
אלה שאינם הולכים בשבילים בהם אנו, הלוחמים, צועדים- לא יבינו... הם לא יבינו מה היא לנו הבשורה כי אחד מהחבורה נלקח, אחד מעצמנו מבשרנו. כמו הבחורים הטובים ביותר שיש לעם הזה בארץ הזאת ,יותם קם והתנדב לשורות היחידה...
ברגע האמת יותם לא היסס הוא רץ אלי תופת על מנת לחלץ את חברו ליחידה, הוא לא קיבל פקודה ,הוא לא נדרש ליותר ממבט חטוף על מנת להבין את מקומו הנדרש. גבורתו כאבן נוספת בפסיפס הגבורה היהודית מימי המקרא ועד ימינו אנו.
יוסי ולאה, אדם , לא באנו בדברי נחמה, אין לנו העוז לחפש כאלה...
באנו בידיים מחבקות, בזרועות חזקות לתמוך ולהשתתף, באנו בעיניים לחות לספר על חבר.
באנו בחוויות לוחמים תחת כיפת השמיים מול רוחות אינסופיות וימי שרב...
משפחת גלבוע היקרה,
החינוך אותו הענקתם ליותם, החום והאהבה שהקפתם אותו גידלו, נער מקסים ואהוב, לוחם עשוי ללא חת... יותם הוא חלק מאיתנו גם אחרי לכתו, ורוחו האופטימית איתנו בלב ... את חיוכו האחרון המופיע מבעד לתמונות האחרונות נישא עימנו יחד עם סיפור חייו, יותם הוא חלק ממשפחת מגלן ובתוכה חלק נצחי מאיתנו.
אתכם באבלכם על נפילתו של הטוב מבינינו... 

(דבריו של מפקד היחידה)

צוות גאון הירדן

אבל כן נכעס נרחם , נתגעגע נייח-
ניתן מקום לרגשות לחלחל
יותם , רצינו עבורך משהו אחר
הגיע לך הרבה יותר.

היית האור
אך פתיל חייך בטרם עת כבה.
לא הספקנו
אתה,
לא הספקת להאיר עוד.

לאה , יוסי , עמרי , אדם .

צוות גאון הירדן אתכם מחבק ומחזק.

היא לא דומה 
ארקדי דוכין

היא לא דומה לאף אחת אחרת
לאף אחת שעוברת ברחוב
היא משונה כשהיא מדברת
קולה עושה לי משהו קרוב
היא לא רואה אני כאן כל הלילה
עומד בצד ומסתכל
איש מאוהב..
עומד בצד ומסתכל

בלילה, העיניים עייפות עד אור הבוקר
השפתיים לוחשות ללא מנוח
היא לא דומה לאף אחת