סיפור חייו
ילד יפה של אבא ואמא
מדותן- חברו לצוות
הנסיך הקטן- יהונתן גפן/שם-טוב לוי
תמונה

סיפור חייו

יונתן הדסי נולד בקיבוץ מרחביה ב3 יוני 1985 בקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל ,
בן ליוסי ומיר , אח לשרון ועדן .
גדל והתחנך בבית הספר היסודי חצ"ב בקיבוצו ולאחר מכן בילה את שנות נעוריו במוסד חינוכי " עמקים תבור " שבקיבוץ מזרע.
ילד זהוב שיער וירוק עיניים , מקסים בנוכחותו החיצונית והפנימית , הסתובב ברחבי הקיבוץ , יחד עם חבריו מלא בשובבות וקונדס , מתובלים בהומור מתוק ומחויך , לצד טוב לב שלא יודע גבולות , לצד חלומותיו ותחביביו הרבים והמגוונים בלטה במיוחד אהבתו למוזיקה , וליצירה .
יום אחד יונתן וחבריו מצאו נחש מת והם החליטו לעשות עוד מעשה קונדס ולהבהיל את כול תושבי הקיבוץ , עם הנחש וכמובן שמשימתם הצליחה .

למד וניגן על גיטרה ותופים , ובחגים ואירועים בית ספריים "נאלץ " גם לשיר , כשבאמת הכריחו אותו . תמיד דיבר על אם וכיצד יקים להקה משלו אחרי השחרור מהצבא .
יונתן חבב טיולים , כמו כן טיולי אופניים בפרט , ב1997 כשיונתן היה בן 12 הוא גרם להורים ולילדים של הקיבוץ לעשות טיול אופניים מהקיבוץ לכינרת מרחק של בערך 50 ק"מ .
יונתן אהב לכייף,לבלות ,לטייל אך תמיד אמר בסופו של היום " אין אין
כמו הבית ".
יונתן התגייס ליחידת מגלן ב27 לנובמבר 2003 , התחיל טירונות יחד עם חבריו בצוות תומר ולאחר חודשיים יצא לקורס חובשים , וחזר להמשך המסלול יחד עם חבריו . יונתן שימש כעמוד תווך של הצוות , ניכן בכריזמה טבעית יוצאת דופן ושמחת חיים ללא גבול , והשילוב של שני אלו יחד יצרו דמות הנערצת ע"י חבריו לצוות . יונתן שימש כמקור לחוכמה , סובלנות , אכפתיות ועשייה . גם באותם רגעים בהם המירמור והציניות נשמעה מכל עבר .
כמו כן התפתח יונתן במהלך הכשרתו והפך להיות מהלוחמים המובילים בצוות , בפלגה וביחידה מבחינה מקצועית ומבצעית והוביל את היחידה להישגים .
כל צוות מורכב מאיברים איברים שמרכיבים את דמותו ואופיו . אחד מוחו , השני רגליו המהירות , השלישי הגב שסוחב את נטל המשקל , האחר היד החרוצה שבונה , אתה יונתן שימשת כליבו של הצוות ... דאגת להזרים דם ולגעת בכל אחד מחבריך לצוות ולחיים מבלי אף לא נים אחד יתום .

ביום השמני ללחימה . כ"ג בתמוז תשס"ו (19.7.2006.9 ), יצא יונתן הדסי כחלק ממלחמת לבנון השנייה , יחד עם שאר חבריו לצוות וליחידה למבצע ברכס השקד שבדרום לבנון , בסמוך למושב אביבים . במטרה לשתק את משגרי הקטיושות על ערי הצפון וסביבתן . הוא נהרג מאש מחבלי חיזבאללה יחד עם חברו למשימה יותם גלבוע .
בן 21 בנפלו , הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ מרחביה .
יונתן הותיר אחריו שני הורים ושני אחיות .
יהי זכרו ברוך .

ילד יפה של אבא ואמא

יונתן נהרג.
שתי מילים שמהדהדות שוב ושוב במוחי בחוזקה , ש" מדביקות " אותי לקיר בזעזוע ומקפיצות את פעימות הלב.
ומייד המחשבות רצות במופרעות בלתי נשלטת . יו... לא יכול להיות! איך מתמודדים עם הדבר הנורא הזה והמשפחה – איזה אסון ! איזה חוסר אונים!

יונתן עובר לי בראש בהמון תסריטים עכשיו . בתסריט אחד הוא ילד בלונדיני רזה . ילד ש"הולך על גפרורים" – שתי רגליו הדקות נושאות אותו . שקט מחד , וסמכותי מאידך . סוג של מנהיג בעל כריזמה שקטה מילדותו . אני רואה אות ו רץ לאמא והיא נוגסת בו מרב אהבה . משאירה סימנים כחולים על התחת שלו.

אלונה מצאה פעם נחש מת . יונתן ואדם סרטני קשרו לו את קצה הראש לחוט ניילון ארוך והניחו אותו במורד המדרכה כשהם יושבים למעלה ומחכים שיעברו אנשים . ואז כל פעם שמישהו עבר – הם הזיזו קלות את הראש הנחש והפחד של האנשים שעשע אותם .

המון משחקים במרחבי השכונה , על האדמה , תחת העץ , משחקי כדורגל , חיבוקים לכלבה טנקה ... ואהבה לאופניים . אהבה שהולידה טיול של ילדים צעירים על אופני הרים מכאן ועד ים כינרת . עם פיקניק ולינה והמון חוויות שבדרך .

ואחר כך התבגרות . המקום המרכזי שהוא תופס בבית הספר ובמוסד . יונתן שכולם אוהבים ומעריצים . ולא בטוח שהוא מודע לזה . בשל הציונות .
מוקף חבורה של חברים הכי נחשבים והכי מוערכים במוסד . " חבורת הברווזים " או כל מיני שמות כאלה , והמוזיקה שתופסת מקום חשוב בחייו . הלהקה וההרכבים שנודדים ממקום למקום בקיבוץ מחפשים מקום לבטא את עצמם , להתרגש מעצמם , בגיל שבו המוזיקה היא חלק בלתי ניפרד ממסכת האשליות והפנטזיות הכי גדולות שלנו .
יונתן גיטריסט ומתופף וזמר ומחובר לכל מה ש"אין " ונחשב ורצוי בגיל היפה והקשה הזה.
ויש את ההורים המעריצים המושבעים . יונתן הוא הפרח הקסום שבגינתם . אוהבים אותו בלי סוף . מדברים עליו , דואגים לו והוא מחזיר אהבה .

וימי השישי עם הארוחות המפורסמות של יוסי שהיו לשם דבר , ואחריהן שיחות הנפש המעמיקות לתוך הלילה עם יונתן כששניהם יושבים בחוץ לאור נרות .

ויש את שרון אחות שהיא גם חברה טובה ואת עדן הקטנה שמחכה לבואו ביום שישי כדי שיטיס אותה לשמים ויעשה לה סיבובים באוויר ...

ואחר כך יש את תום . תום היפה , המתוקה , השקטה . זוג יפה כל כך . ארבע שנים של יחד . ובגיל ההפכפך הזה זה אומר משהו.
עד לא מזמן עשינו פה טקס שלם מהמונדיאל . הקרנו בחוץ על מסך ענק ויונתן בא עם שלל חברים. יוסי יצא מגדרו להנעים את זמנם . אבטיחים ובירה ופיצוחים שגדי הביא והיה כל כך נחמד . אפילו מי שלא מתחבר לכדורגל באופן טבעי , כמוני , הצליח לאהוב את המשחקים בגלל האווירה ... כשאנגליה הפסידה יונתן בא "לנחם" אותנו על ההפסד . וכשהולנד הפסידה- אנחנו ניחמנו אותם... ולפתע פתאום יש מלחמה.

תמיד דיברנו , אנו ההורים השכנים , על השירות של ילדנו . על השירות המסוכן שלו בשטחים דיברנו המון . יונתן לא הרבה לספר על מה שהוא עשה , אבל ההורים בחושיהם החדים ידעו שהוא מסכן את חייו יום יום ולא ישנו בלילות מרוב דאגה . לצד הגאווה על השירות ביחידה המובחרת הסתננו חששות כבדים. השחרור הקרב ובא התחיל להקל מעט על הפחד.

מי תאר לעצמו שכך זה יסתיים .
יונתן . תמיד תישאר צעיר ומקסים עם חיוך שובה לב ובדמיוני אמשיך לראות אותך מדלג על המדרגות בחוץ עם מדים שגדולים עליך בכמה מספרים , קופץ לקחת כביסה נקייה שאמא כיבסה וקיפלה ביד אוהבת , וממהר לאסוף את תום משער העמקים , שם ליטוף חפוז על שיערה הבהיר של עדן וממהר לצאת.

יוצא בחופזה ומשאיר אחריו משפחה הלומת צער וכאב שאין לו סוף.
כרמית.

מדותן- חברו לצוות

אני לא הייתי "שם" לא בהלוויה, לא שכל הצוות מגיע להעלות זיכרונות , לא בחיבוק שכל אחד נתן , לא בלחיצות יד וכנראה גם לא בשבעה...
אבל רק שתדעו שהדבר הראשון שאמרתי אחרי שהרדימו אותי בניתוח הראשון זה "יונתן". בפעם הראשונה שנגעתי בגיטרה בשביל להפעיל את הכתף ניגנתי את "הנסיך הקטן"...
רק רציתי לספר לכם שגם כשאני רחוק אני שם איתכם במקום הוא שחסר אצלנו בלב.

יונתן לימד אותי לנגן בגיטרה הוא היה מידי פעם עוקב אחרי בהתקדמות שלי ונותן לי העצה הכי טובה.
אני הערכתי אותו על זה שהוא היה כל כך מושלם , הוא היה יוצא להגיד בשתי מילים מה שלי תמיד לקח 4 דפים.

בלחימה הוא היה לצידי וגם יותם , ואחרי שנפגעתי והתחלתי לזחול למחסה ראיתי אותו נופל ואז יותם רץ לעזרה ואז...
כשנכנסתי לטנק ראיתי אותו שם והוא לא זז ואני יכול להוציא אות המראה הזה מהראש שלי , משם לבית החולים הכול היה מעורפל.

אני כותב לכם את המכתב הזה כי אני לא יכול להגיע אליכם פיזית , אבל בנפשי אני אתכם ואומר לכם , לנו , להיות חזקים ולזכור את כל הדברים המופלאים בו ובמה שהיה עושה .
אני זוכר שלקחתי אות ופעם טרמפ לקיבוץ והיה לי כל כך כיף כי הרגשתי מזה משפחה אמיתית ואוהבת ומלוכדת , יונתן אמר לי " שרוטים" אבל בתוכי אני ידעתי שזה משהו מיוחד , וחשוב ברגעים אלו לשמור על הדבר הנדיר הזה ששייך אלכם!!!

הנסיך הקטן
יהונתן גפן/שם-טוב לוי

פגשתי אותו בלב המדבר
יפה שקיעת שמש ללב עצוב
צירתי לו עץ וכבשה על ניר
והוא הבטיח לי שישוב

הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הם קוצים כעת
ולבו הקטן קפא כקרח

ואם אי-פעם תגיעו לכאן
תדעו שכאן הוא חרש צנח
וקול הנפילה מעולם לא נשמע
בגלל החול הרך

והיה אם יופיע שם ילד קטן
שפניו שותקות ושער לו זהב
תדעו שזה הוא והושיטו לו יד
ולטפו את אבק המדבר מעיניו

ואז תעשו עמי חסד קטן
כתבו-נא מהר לכל אמותינו
שירוח להן קצת ויפוג צערן
הנסיך הקטן חזר אלינו

הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו מתיפחות כעת
כי לבו הקטן קפא כקרח

פגשתי אותו בלב המדבר...