קורות חיים
מכתב לאייל
פיה פתחה- להקת שלהבת
תמונה

קורות חיים

איל נולד ב- 1979 י"ד בטבת תשל"ט במושב אוגדה שבחבל ימית, להוריו חנן בן מושב קדרון ורינה בת קיבוץ גנסור, שעלו על הקרקע עם ישוב חדש בחבל ימית ב- 1975.
איל אח לג'וני הילדה הבכורה, וליותם ורוני הקטנים ממנו.
המשפחה גרה 7 שנים במושב אוגדה עד הפינוי ב- 1982 שבו עקרה למושב קדרון שעל יד גדרה.
הגעגועים לנופים המדבריים של סיני הביאו את המשפחה לעבור בשנת 1991 לכפר אדומים שבמדבר יהודה, מעל ואדי קלט. אייל היה אז בכיתה ז'.
כפר אדומים הוא ישוב מעורב דתיים וחילונים. אייל למד בבית - הספר היסודי בישוב עד כיתה ח'. בסיום ביה"ס היסודי בחר איל ללמוד בתיכון בויאר בירושלים.
עם סיום התיכון נסע איל, עם עוד ארבעה חברים, לטיול מרתק, בן 5 שבועות, למזרח טורקיה, למסע טרקים בהרים.
עם חזרתו נכנס איל למכינה קדם צבאית בעצמונה. איל הגיע כבחור החילוני הראשון המחפש את דרכו לאמת. בעצמונה תוך לימודים מבוקר ועד ערב, תוך התעמקות בנתיבי הדרך והאמונות מצא איל את שחיפש והחל אט - אט לקיים אורח חיים דתי.
במכינה שהה שנה וחצי, ובסופה התגייס ליחידת "מגלן", למחזור הגיוס מרץ 1999.
אייל עבר את מסלול הכשרת הלוחם, תוך הצלחה מרובה, ובסופו השתתף בפעילויות מבצעיות, לאחר תקופה מסוימת הלך איל להיות סמל של צוות טירונים בבא"ח, בסוף התקופה המשיך איל מחזור נוסף בבא"ח הפעם כמפקד פלוגת תומכי הלחימה של הצנחנים, תפקיד קשה בלי הרבה זוהר, אך מלא סיפוק, דבר שמאוד התאים לאופיו של איל.
תוך כדי שירותו הצבאי הכיר איל את יעל ונשא אותה לאישה.
הם הספיקו לחיות כזוג שנה ו- 4 חודשים.
יחד עברו לגור בישוב כרמי צור, הבחירה במקום נעשתה תוך כדי היכרותו את המקום במהלך שירותו הצבאי בו שהה עם החיילים בשמירות. איל נשבה בקסמו של המקום.

לקראת סיום שירותו הצבאי החליט איל עם חברים נוספים לצוות לחתום קבע, ולנסות להקים צוות קבע. איל האמין במה שעשה, ועל אף הקשיים, והידיעה כי יעל מחכה לו בבית, איל המשיך בפעילות המבצעית הקשה, בגלל האמונה בצדקת הדרך והידיעה כי זהו "צו השעה". באמונה זו הצליח להוביל עמו את כל הצוות.


איל ויעל עמדו להיות הורים לילדם הראשון, והם חיכו לכך בקוצר רוח.
יעל סימה לימודי הוראה, מתמטיקה ותנך, ותכננה לעסוק בהוראה לאחר הלידה.
חלק מהתוכנית של איל ויעל היו לעבור לעיר דוד שבירושלים. איל תכנן ללמוד בישיבה ולעבוד לפרנסתו.
בחייהם הקצרים היו איל ויעל קשורים ומסורים לתוכן החיים הפנימי של האומה, אלמלא נקטעו חייהם היו מתעלים עוד ועוד מחיל אל חיל.

איל היה ענו וצנוע, כל אשר עשה היה עושה בקפידה בהתמדה ובעיקר בהרבה שקט, איל היה נעים לכל, ויחד עם כל השקט הזה היה איל מנהיג חברתי, שהוביל את חילו ואת צוותו בשקט ותבונה. איל היה בלט בעיקר בשל אמונתו במעשיו, במחשבה, ובידיעה כי גם אם קשה הדרך, צריך ללכת בה בבטחה ובאמונה.

ליל שבת כ"ח בסיוון תשס"ב ה- 8 ביוני 2002, נרצחו איל ויעל ההרה, בהתקפת מחבלים על הישוב כרמי צור.

 בס"ד                                                                                   8/6/2002 

אייל!

קשה להבין איך בכמה שניות נגמרים חיים, שאולי אפילו עוד לא התחילו.
קשה להעביר כל כך הרבה זיכרונות- בדף אחד קטן.

שורק- עברנו תקופה כל כך ארוכה וכאילו לא הספקנו ממך כלום.
היית צריך להשתחרר השבוע- וסוף סוף להיות קצת זמן עם יעלי. אחרי שכל שניה פנויה בלו"ז- נסעת הביתה, "להיות קצת עם יעל", "היא תשמח" היית אומר.
עכשיו יש לכם את כל הזמן שבעולם שם למעלה.
חיכינו כבר לראות אותך אבא. אייל שורק אבא! נשאר לנו רק לדמיין לעצמנו איזה מין אבא היית יכול להיות. דואג ואוהב וכל דבר לוקח בקלילות.

אייל- כל הזמן דחפת קדימה, אף פעם לא נגמר לך.
ולכל פעילות- קטנה או גדולה האידיאלים שלך עברו רמה אחת מעל השביזות, מעל העייפות ומעל הגעגועים לאשתך.
תמיד עשית את הפעילות בצורה הטובה ביותר, בטענה הנכונה ביותר- שזה
"פשוט חשוב", וכך באמת האמנת.
יעל- את זו שנתת את התמיכה ואת ההסכמה שלך לאייל, ואנחנו פה ידענו כמה את חלק בלתי נפרד מחייו.
רק ביום חמישי האחרון, בעודנו נמצאים בפעילות מבצעית הוא התקשר אליך להודיע לך ששבוע הבא עושים אצלכם בקאראוון ארוחת שחרור.
אין לנו ספק שמותכם ביחד מסמל את הדאגה והאהבה הגדולה הזו שהענקתם אחד לשני, בחייכם וגם במותכם – לא נפרדתם.
למשפחות שורק וקנדל, אנחנו מחזקים את ידכם נלך אתכם צעד צעד בכל דרך שתיבחרו, אתכם תמיד.

אייל- נתגעגע אלייך ולצחוקים המטורפים שרק אתה ידעת לעשות- נתגעגע ליושר שלך למוסריות ולשקט הנפשי.

תשמור עלינו שם למעלה,
אוהבים,

מרץ 9'.

 פיה פתחה
להקת שלהבת

פיה פתחה בחכמה
ותורת חסד על לשונה
צופיה, צופיה הליכות ביתה
ולחם עצלות לא תאכל

אשת חיל מי ימצא
ורחוק מפנינים מכרה
בטח בה לב בעלה
ושלל שלל לא יחסר

שללללללה..

ושלל שלל לא יחסר